למה צריך בדיקת גז ראדון?
גז ראדון, הינו גז החבוי בקרקע. חשוב שמצע הבדיקה, יהיה בעל רישיון לכך מטעם המשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה ממליץ לבצע מדי כמה חודשים בדיקה של ריכוז הגז. ישנם מקומות שבהם יש יותר סיכוי להמצאות ריכוז גבוה של הגז, ובהם כדאי לבצע בדיקת גז ראדון תקופתית. מקומות אלו, הם: מקלטים, חדרי ממ”ד, בתים צמודי קרקע, ומבנים באזורים עם תוחלת גבוהה של גז ראדון.
מהו מינון הראדון התקני בבתי מגורים?
המשרד לאיכות הסביבה, קבע ריכוז הגז המותר בבתי מגורים, הוא 200 מ”ק. כאשר ריכוז הגז עולה על הכמות המותרת, יש צורך בביצוע פעולה לדילול כמות גז זה בחדר. בדרך כלל, בבניין מגורים רגיל, אין סיבה לביצוע בדיקה בקומות שאינם צמודי קרקע. כמו כן, כדאי לבצע בדיקת גז ראדון בדירות מגורים שהם מתחת לקרקע.
בדיקת גז ראדון בחדרי ממ”ד:
גז הראדון, נמצא גם בחדרים עם אוורור מועט. בחדרי ממ”ד, יש מעט מאוד אוורור. לכן, מומלץ שכל מי שיש בדירתו חדרי ממ”ד, יבצע אחת לכמה חודשים בדיקת גז ראדון. בדיקה זו של חדרי ממ”ד מומלצת בכל אזורי הארץ.
בדיקת גז ראדון במקלטים:
ישנם בארץ בניינים רבים עם מקלט. כיוון שהמקלט הוא מתחת לקרקע, יכול להימצא בו ריכוז גבוה ביותר של גז ראדון. לכן, חשוב מאוד שכל וועד בית יבצע למקלטים ולמרתפים בבניין בדיקת גז ראדון. בדיקת המקלטים חשובה, כי חשוב לטפל בהורדת ריכוז גבוה של ראדון במקלט כאשר אין מלחמה, מאשר שתפרוץ מלחמה, ואז דיירי הבניין יאלצו בלית ברירה לשהות במקלט עם מינון גבוה של ראדון. טיפול בבעיה בעת מלחמה, הינה מורכבת, ומוטב לבצעה כאשר המקלט ריק.
אזורים עם תוחלת גבוהה של גז הראדון:
ברוב אזורי הארץ, כמות גז הראדון בקרקע נמוכה מאוד. אולם, יש שלושה אזורים בארץ, בהם יש אפשרות לריכוז גבוה יותר של גז ראדון: כרמיאל, ערד, וירושלים. לכן, מומלץ באזורים אלו לבצע בדיקה במבנים הצריכים בדיקה. לכן, כאשר קבלן בונה מבנה חדש באזורים אלו, עליו לבדוק את ריכוז הראדון במבנה.