הממ”ד -“מרחב מוגן דירתי”, הוא חדר הבנוי בכל דירה או בית בישראל לאחר מלחמת המפרץ – 1992, הממ”ד נועד להגנה מיידית על המשפחה כנגד התקפות טילים ובמיוחד כנגד גזים רעילים. קירות הממ”ד בנויים מבטון מסיבי בעובי 24 ס”מ ובעלי צפיפות גבוהה של בטון.
האיטום – גומי בדלת ובחלון, מאפשרים לסגור אותו באופן הרמטי כדי למנוע חדירת גזים בזמן התקפה.
הממ”ד הבנוי כולו מבטון ועשוי להיות מקור להצטברות גז ראדון, עשוי מ – 6 קירות בטון מזוין. בגלל עובי הבטון, קצב הפליטה מהקירות (אקסהלציה) הנו גבוהה יותר ביחס לחדר רגיל. למעשה המשוואה פשוטה, ככל שאנו מוסיפים יותר בטון כך אנו מוסיפים חומרים שעלולים לפלוט ראדון. קצב השפיעה של הראדון מחומרי הבניה הינו פי 5 יותר גבוה ביחס לקיר רגיל הבנוי מבלוקים.
בימות הקיץ החמים וימות החורף הקרים בהם אנו סוגרים את החלונות עלולים להתרכז בחדר ריכוזים גבוהים ומסוכנים. אטימות זו גורמת להקטנת קצב תחלופות האוויר ולעלייה של ריכוז הראדון בחדר.
שפיעת ראדון מחומרי הבניה:
מקורם של חומרי ומוצרי הבניה העיקריים בסלעים וקרקע טבעיים, ולכן מכילים גם הם יסודות רדיואקטיביים.
הקירות גורמים לחשיפה של יושבי הבניין לקרינה חיצונית וגם לחשיפה פנימית שנובעת מנשימת ראדון, אשר מקורו באקסהלציה (שפיעה) מחומרי הבניה המכילים ראדיום-226.
מקומות ללא אוורור מהווים “מלכודת” לראדון. בממדי”ם ומקלטים, מתקבלים ריכוזי ראדון גבוהים יחסית לחדר רגיל סגור בגלל חוסר האוורור וקצב פליטת ראדון גבוה יותר מהבטון מאשר מבלוקי בנייה.
כמו כן,במקלטים,יש לצפות לקצב שפיעת ראדון גבוהה יותר מן הקירות עקב עובי הבטון הגדול.
המלצתנו היא חד משמעית לבצע בדיקת ראדון בכל ממ”ד המשמש למגורים או לעבודה.
הסירו סכנה מביתכם והזמינו בדיקה עוד היום.