כיצד חודר הראדון לביתנו?
המקור החשוב ביותר הוא היווצרות הראדון בקרקע מתחת לבניין. המינרלים המכילים מיקרו-כמויות של אורניום בסלעים מהווים פוטנציאל גבוה לפליטת גז ראדון. קרקע נקבובית, שברים גיאולוגיים או סידוק בסלע מתחת לבניין תורמים להולכת הראדון מהקרקע אל המבנה ומאפשרים ריכוזי ראדון גבוהים בתוך הבניין.
הגורמים המשפיעים על חדירות הראדון מהקרקע הינם:
- המרחק בין המבנה והקרקע.
- יכולת האוויר לעבור בקרקע.
- סוג הביסוס של המבנה.
- עובייה של פלטת הבטון המפרידה בין הקרקע לבין חללי הבניין.
- נוכחות פתחים סביב צנורות מים, ביוב, חשמל טלפון וכדו’.
- נוכחות סדקים ברצפה ובקירות המבנה.
- פרצות לאורך קווי החיבור בין הרצפה היצוקה והקירות.
- קצב תחלופת האוויר ולחצי אוויר פנימיים וחיצוניים.
לאחר הקמת מבנה, הראדון אינו חופשי עוד לצאת לאטמוספירה ולכן הוא נודד מהמקום שבו נוצר – בקרקע דרך סדקים ברצפה, או למשל דרך המרווחים שמסביב לפתחי המעבר של צנרת המים אל תוך הבניין, וכתוצאה מכך ריכוזו בתוך המבנה גדול מריכוזו באוויר החוץ.
כאמור, הראדון החודר אל תוך המבנה תלויה ישירות בריכוז הראדיום בקרקע, תכונות הקרקע ודרגת הבידוד של אותם האלמנטים של מבנה שנמצאים במגע עם הקרקע. בנוסף, לעתים, תכולת ראדיום גבוהה בחומרי הבנייה מהם בנוי אותו המבנה,יכולה להביא לתרומה משמעותית של ריכוז הגז ראדון בחללי המבנה. בדרך כלל, חודר הראדון אל תוך הבניין כתוצאה מהפרש ריכוזיו בקרקע ובאוויר וכן כתוצאה מהפרשי לחץ האוויר.
כמו כן יש לציין, שריכוז גז הראדון משתנה בין היום והלילה וכן מעונה לעונה, הדבר תלוי בתנאי האוורור ובהפרשי הטמפרטורה והלחץ בבניין ומחוצה לו. בעקבות השינויים בלחץ האטמוספירי עשויים להתרחש שינויים מהירים וגדולים בריכוזים הרגעיים של הראדון.
המלצתנו היא ,חד- משמעית, לבצע בדיקת נוכחות גז ראדון ולשמור על בית בטוח.
המלצות המשרד לאיכות הסביבה: (מתוך המלצות המשרד לאיכות הסביבה)
“המשרד ממליץ לבצע בדיקות נוכחות גז ראדון:
- בחדרים צמודי קרקע, במרתפים ובחדרים לא מאווררים או אלה הנמצאים באזורים בעלי ריכוז גבוה של גז ראדון בקרקע (למשל ערד, מעלה אדומים, ירושלים, כרמיאל).
- לפני כניסה לבית חדש.”